דילמת אסטרטגיית העל של מדינת ישראל

האלוף (מיל') דוד עברי מנסה להעניק מבט מעמיק לשיקולים העומדים מאחורי ניסוח אסטרטגיית העל של מדינת ישראלדילמת אסטרטגיית העל של מדינת ישראל

כשאנחנו מנסים לנסח את מטרת אסטרטגיית העל של מדינת ישראל, אנחנו מוצאים עצמנו בדילמה ייחודית אשר מרבית מדינות העולם אינן צריכות להתמודד בה.

הנשוא של אסטרטגיית העל בכל המדינות היא ה"מדינה". מקובלים ניסוחים שונים כגון שימור קיומה של ה"מדינה", תוך שימור מורשתה ותרבותה מתוך הבטחת רמת חיים ובטחונם האישי של אזרחיה הנושא של אסטרטגיית העל במדינת ישראל הוא, לדעת רבים, גם "העם היהודי" שהוא נשוא רחב יותר במובן העם, כלומר ההתיחסות היא מעבר לאזרחי מדינת ישראל – דבר שאיננו חופף במדויק לנשוא ה"מדינה".

מדינת ישראל הוקמה כמדינת היהודים, כמקלט ומפלט לנסיונות הרבים במשך דורות לחיסול העם היהודי, כלומר היא שייכת לא רק לאזרחיה אלא גם לכל העם היהודי באזרחויות השונות. הדילמה הזו היתה אחת הסיבות לקשיים לנסח אסטרטגית על כי האינטרסים של מדינת ישראל אינם תמיד זהים זהות מלאה לאינטרסים הלאומיים של העם היהודי ואינני בטוח שהגדרת מטרת אסטרטגית העל יכולה לקבל ניסוח שיתקבל בקונצנזוס.

אלמנטים קיצוניים בעם היהודי רואים את שימורו וייחודיותו של העם כמטרת אסטרטגית העל. הם טוענים שאין צורך בקיומה של מדינת ישראל ושימורו של העם היהודי יושג, כפי שהושגה בעבר, על ידי לימוד התורה ושימור אורח חיים ייחודי הנבדל מכל העמים האחרים. המציאות הקשה הכתיבה, לדעת אחרים, את הצורך לחפש מקום פיסי בטוח בו יוכל העם היהודי לחוש בטחון פיסי ביכולתו להתקיים מבלי שקיומו הפיסי יהיה תלוי ביום יום ברצונם של מנהיגים זרים. כשהגענו למקום פיסי בטוח, מדינת ישראל כמובן, אנחנו מתלבטים באשר לאורח החיים היהודי ונוטים לחפש אורח חיים דומה או קרוב לאלה של כל המדינות האחרות, דבר המסכן את ייחודיותו של העם היהודי.

ניתן להבין מדברים אלה כאילו המסקנה שצריך להגיע למדינת הלכה דתית קיצונית כדי לשמר את העם היהודי. לי אין שמץ של נטיה לכיוון זה, אולם כדי לשמר את העם היהודי אנחנו חייבים להקפיד הקפדת יתר על יישום ערכים בסיסיים יהודיים מסוג "ואהבת לרעך כמוך", ובכך לשמר את ייחודיותו של העם היהודי אשר הרוח בתרבותו תישמר ולא תישחק מול החומר. לדעתי, ההקצנה הדתית איננה דוקא מהות היהדות. היא התפתחה בגולה כדי לשמר את העם היהודי מהתבוללות ובכך הצליחה לעומת עמים אחרים שנשחקו ונעלמו במדבר ההסטוריה. כיום במדינת ישראל איננו זקוקים להקצנה, אנחנו זקוקים לייחודיות. לטעמי, המשטר הדמוקרטי איננו סותר את היהדות. כך יכולים אנו לחיות עם מיעוטים שההסטוריה קבעה את נוכחותם בישראל.

נהפוך הוא, תורת ישראל וערכי העם היהודי מחייבים יחס הוגן לכל אדם, לגר, לעבד ולכל. מאידך, יש הטוענים מזוית ראייתם שאם זו דמוקרטיה היא חייבת להיות קודם כל מדינת כל אזרחיה ולא מדינה של העם היהודי, כאשר יש להפריד בצורה מוחלטת בין דת למדינה. משמעות הדבר שאין מדינת ישראל מהווה המקום הפיסי הבטוח לעם היהודי אלא לאזרחיה בלבד, דבר שמרבית העם היהודי איננו יכול לקבל. כאן אנו חוזרים לדילמה הקשה שלכאורה אין ניתן להפריד את הדת מהמדינה במדינת ישראל, מה שמרבית המדינות יכולות.

הפתרון שנמצא עם הקמת המדינה היה בהגדרת המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, פתרון שהוא סביר אך עדיין משאיר את כל הדילמות שתיארתי קודם לכן פתוחות. אני הייתי מגדיר את המדינה כ"מדינה יהודית בה השלטון הוא דמוקרטי". בכך יש העצמה של מעמדו של העם היהודי על שיטת השלטון הדמוקרטי, כלומר אני ממקם את העם היהודי לפני המדינה ולא במקום שווה. במילים אחרות, המדינה באה לשרת את העם היהודי באמצעות שלטון דמוקרטי ולא רק את אזרחיה.

אולי יעניין אותך גם