האם תהליך השלום הנוכחי מתקרב לסיומו?

האם תהליך השלום הנוכחי מתקרב לסיומו?

על פי דיווח השבוע בעיתון "ידיעות אחרונות" מתח שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, ביקורת חריפה, חריגה באופיה, על התהליך המדיני המתנהל ביוזמת מזכיר המדינה, ג'ון קרי. שר הביטחון לא הסתפק בביקורת עניינית, אלא ליווה את דבריו גם בביקורת אישית מעליבה נגד מזכיר המדינה.

במרכז דבריו של יעלון עמדה הקביעה ש"תוכנית הביטחון האמריקנית שהוצגה לנו לא שווה את הנייר שעליו נכתבה. אין בה ביטחון ואין בה שלום. רק המשך הנוכחות שלנו ביהודה ושומרון ועל נהר הירדן יבטיח שנתב"ג ונתניה לא ייהפכו למטרות וליעדי תקיפה של טילים מכל עבר". קביעה זו מבטאת, בראש ובראשונה, חוסר הערכה מופגן, ואולי אף זלזול, ביכולת המקצועית של זרועות הביטחון, ובעיקר הצבא, של ארצות הברית.

על פי דיווחים שונים עסקו למעלה מ-160 מומחים מתחומים שונים בגיבושה של תכנית זו. דבריו של יעלון מפגינים גם התרסה בוטה כלפי מזכיר המדינה שצוטט כמי שאמר שהתכנית מבטיחה לישראל את הגבול הבטוח ביותר בעולם – בטוח יותר מן הגבול שבין ארה"ב וקנדה.

בהמשך דבריו עמד יעלון על הנקודות העיקריות הבאות: אבו מאזן חי וקיים על חרבותינו. ברגע שנעזוב את יהודה ושומרון הוא גמור. למעשה, כל החודשים האחרונים לא מתקיים משא ומתן בינינו לפלסטינים - אלא בינינו לאמריקנים. לפי שעה, אנחנו הצד היחיד שנתן משהו - שחרור רוצחים - ואילו הפלסטינים לא נתנו דבר. ובנוסף, מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, שהגיע אלינו נחוש ופועל מתוך אובססיה לא מובנת ותחושה משיחית, לא יכול ללמד אותי דבר על העימות עם הפלסטינים. הדבר היחיד שיכול 'להציל ' אותנו הוא שג'ון קרי יזכה בפרס נובל ויניח לנו במנוחה".

בעקבות הסערה הגדולה שחוללו דבריו והתגובות הנזעמות שהגיעו מוושינגטון הוציא שר הביטחון הודעת הבהרה, ולאחריה התנצלות בגין הפגיעה האישית בקרי. הוא העלה על נס את חשיבות היחסים עם ארצות הברית ואת תרומתו של קרי לקידום תהליך השלום.

עם זאת, חשוב להדגיש כי שר הביטחון לא חזר בו מדבריו, ואף הדגיש כי ימשיך לפעול למען חיזוק בטחון אזרחי מדינת ישראל. במקביל הבהיר שר השיכון אורי אריאל כי מדינת ישראל תמשיך לבנות ביהודה ושומרון, למעט איזורי E1, למרות ההתנגדות האמריקנית והפלסטינית לכך. גם הוא מתח ביקורת על מזכיר המדינה, קרי. לדעתו, הוא מפגין הטיה לטובת העמדה הפלסטינית. לדעתו, הטיה זו מעמידה בספק את מעמדו כמתווך הוגן בין ישראל והפלסטינים.

עד כה לא מצא ראש הממשלה לנכון לצאת בהצהרה חד משמעית שתעמוד בסתירה לדברי שני השרים ותדגיש את מחויבותה של ישראל לתהליך המדיני והאמון שלה במזכיר המדינה, קרי. התיחסותו של נתניהו לדברי יעלון היתה רפה ונגעה רק לביקורת על המימד האישי בביקורתו של יעלון. באורח עדין יותר ניצל נתניהו את טכס האשכבה לאריק שרון בכנסת כדי למתוח ביקורת מפורשת למדי על הלחץ הכבד שמפעילה ארצות הברית כלפי ישראל. הוא ציטט דברים שאמר אריק שרון בהקשר זה, אשר כללו פניה למעצמות שלא לחזור על הטעות הקשה שהן עשו במסגרת הסכם מינכן ב-1938 כאשר לחצו על צ'כיה לוותר על חבל הסודטים למען גרמניה הנאצית.

חשוב להדגיש שהדברים נאמרו בנוכחותו של ראש ממשלת צ'כיה המבקר בישראל. עד כה לא נשמעה מפיו התבטאות כלשהי בנושא תהליך השלום והמשך הבניה בהתנחלויות. שר החוץ הגרמני שטיינמאייר, שביקר בשבוע שעבר בישראל טרח להזים את הידיעות על משבר ביחסי ישראל-גרמניה על רקע עמדות ישראל בתהליך המדיני והבניה בהתנחלויות. הוא הדגיש את העובדה שישראל היא היעד הראשון בו בחר לבקר לאחר תחילת הקדנציה השניה לכהונתו "כהבעת המחויבות כלפי היחסים ההדוקים בין גרמניה וישראל". תגובתו על הבניה בהתנחלויות היתה רפה ומתונה ביותר. הוא הבהיר כי פעילות זו "מפריעה למאמצים הנוכחיים של שר החוץ קרי". הוא קרא לישראל להימנע מהכרזות נוספות על אישורי בניה ביהודה ושומרון.

ניתן להניח כי עמדות אלה של שני אישים בכירים באיחוד האירופאי אינן משביעות את רצונו של מזכיר המדינה. בחודשים האחרונים יוחסו לו איומים מוסווים וגלויים כלפי ישראל כי היעדר נכונות מצידה להגמיש את עמדותיה בתהליך המדיני תגביר את בידודה המדיני ותוביל את האיחוד האירופאי לנקוט נגדה בצעדי ענישה שיפגעו בה.

במקביל מזכיר המדינה האמריקני אינו שובע נחת גם מן הרשות הפלסטינית וממדינות ערב. מנהיג הרשות, אבו מאזן, חוזר ומדגיש את עמדות הרשות בתהליך השלום. אי נכונות להכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית. עמידה על כך שירושלים גופא, ולא השכונות שמסביבה, היא זו שתהיה בירת המדינה הפלסטינית. זכות השיבה, הוא הדגיש, היא זכות המוקנית לכל פלסטיני שגורש מאדמתו ואיש אינו יכול לשלול אותה ממנו.

עמדות דומות נשמעו בכינוס שרי החוץ הערביים בפריס במפגש עם שר החוץ קרי. דומה שגם האיומים הנשמעים על הפסקה או צמצום הסיוע לרשות הפלסטינית אינם מובילים אותה להגמשת עמדותיה בתהליך המדיני. תמונת המצב הנוכחית מקרבת את ממשל אובמה, ובעיקר את מזכיר המדינה קרי, לנקודת הכרעה. ברור לכל מי שבוחן את מצבו של התהליך המדיני בעת הנוכחית ש"ככה אי אפשר להמשיך." מעמדו של הנשיא אובמה בציבור האמריקני נמצא בשפל חסר תקדים.

חוגים שונים בקונגרס, באקדמיה ובתקשורת מותחים ביקורת על התנהלותו של מזכיר המדינה קרי בהקשר לתהליך המדיני. יריביו מאזכרים את העובדה שמהלך השנה האחרונה הוא ביקר באיזור יותר מעשר פעמים, בעוד מזכירת המדינה לשעבר, הילארי קלינטון ביקרה באיזור רק חמש פעמים בכל מהלך כהונתה. עד כה מאמציו של קרי לא הובילו להישג כלשהו הנראה לעין.

עובדה נוספת הראויה לציון, ואשר תשפיע באורח ניכר על הכרעותיו של מזכיר המדינה היא מידת הגיבוי והתמיכה שיקבל מן הנשיא אובמה. עד לכתיבת שורות אלה לא נראה שהנשיא אובמה טורח להבהיר באורח נחרץ כי הוא נותן אמון וגיבוי מלא למזכיר המדינה. ברור לכל שדבריו של יעלון "מחשקים" באורח משמעותי את ידיו של ראש הממשלה נתניהו. מרחב התמרון שלו, המוגבל בלאו הכי, הצטמצם עתה עוד יותר.

בנסיבות אלה, יש להניח, ילכו ויתגברו התהיות בממשל אובמה אם יש טעם בכלל בהמשך התהליך המדיני במתכונתו הנוכחית. ממשל אובמה מודע היטב לכך שהמשך התהליך המדיני בנסיבות הקיימות יכרסם קשות לא רק ביוקרתו ומעמדו של מזכיר המדינה, אלא גם בסמכותיות וביוקרה של ממשל אובמה. על רקע זה, ואם לא יחול שינוי דרמאטי, בלתי צפוי, בעמדות הצדדים, נראה לנו כי ממשל אובמה יערוך "חשבון נפש" נוקב שיקרב אותו להכרעה כי מוטב לו לקחת "פסק זמן" כדי לבחון לעומק את המשך מעורבותו בתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני.

אולי יעניין אותך גם