עסקת האף-35: הויכוח נמשך

בזמן שצה"ל עורך בימים אלה דיונים על עסקאות רכש עתידיות, במערכת הביטחון נמשך הויכוח על העסקה לרכש 20 מטוסי אף-35 תמורת 2.7 מיליארד דולר. אריה אגוזי מציג את עיקרי הויכוח

עסקת האף-35: הויכוח נמשך

F-35 (צילום: Lockheed Martin)

העסקה לרכישת 20 מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35 מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקנית ממשיכה לעורר שאלות וויכוחים. זאת, בעיקר אחרי השינויים שהתרחשו בחודשים האחרונים במספר מדינות במזרח התיכון. העיסקה עולה שוב ושוב, גם ברקע הדיונים על התכנית הרב שנתית החדשה של צה"ל (תכנית "חלמיש"), שנערכים ממש בימים אלה.

חיל האוויר היה רוצה שיותר מערכות ישראליות ייחודיות, בעיקר בתחום הלוחמה האלקטרונית, יותקנו במטוס. מערכת ישראלית כזו מותירה בידי החיל את יתרון ההפתעה בכל עימות עתידי. השימוש במערכות האמריקניות, יוצר מצב של אותן יכולות לכולם. בהנחה שגם מדינות ערביות תרכושנה את המטוס בעתיד זו בעיה. אבל בסך הכול חיל האוויר יקבל את מטוס הקב המתקדם בעולם והוא אוהב להיות מצויד בהכי חדיש.

האמריקאים התנגדו להתקנה של מערכת מכ"ם ומערכת לוחמה אלקטרונית מתוצרת ישראל במטוס. לגבי המכ"ם, המצב ישאר כפי שנקבע בתחילת המשא ומתן. לגבי מערכת הלוחמה האלקטרונית הושגה פשרה מסוימת. האמריקאים יאפשרו לחיל האוויר להתקין במטוס מערכת נלווית שאמורה לעבוד יחד עם מערכת הלוחמה האלקטרונית האינטגראלית שלו.זה פתרון חלקי ולא מספק לגמרי בעיקר אחרי מה שקרה בתקופה האחרונה במזרח התיכון. כל שינוי במערכת כתוצאה מאיום חדש יהיה מסובך ואיטי. במקרה של מלחמה הזמן הזה לא יעמוד לרשות חיל האויר.

מי שעוד לא מרוצה הן התעשיות הביטחוניות. העובדה שישראל הצטרפה לפרויקט המטוס מאוחר ובמעמד נמוך, לא אפשרה לתעשיות להיות שותפות מלאות תכנון כמה ממערכות המטוס. לו היתה ישראל משכילה להצטרף לפרויקט בזמן היו התעשיות הביטחוניות יכולות לפתח עבור המטוס מערכות שונות. בישראל יש את הידע ואת הנסיון. במשרד הביטחון לא השכילו בשנת 2002 להבין כמה חשוב להצטרף לפרויקט כזה במעמד של שותפה מלאה ולא ל"חזר על הפתחים" כפי שקרה מאוחר יותר.

במפא"ת, הגוף במשרד הבטחון הממונה על פיתוח מערכות מתקדמות, יש אי שביעות רצון מאופן התגלגלות העסקה. שם טוענים כי ניתן היה להשיג יותר וכי ישראל לא ניצלה את העובדה שגם לארצות הברית חשוב לצרף את חיל האוויר הישראלי לרשימת הלקוחות של המטוס המתקדם. זה תמיד מוסיף לסיכויי המכירה שלו למדינות אחרות. התנהלות מערכת הביטחון בשלבים הראשונים של הפרויקט האמריקני, כאשר ישראל היתה מועמדת נחשקת לשותפות מלאה בפרויקט, היא נושא לחקירה מקיפה שלא בוצעה עד היום. התעשיות הביטחוניות מקוות עדיין כי כמה הבטחות שניתנו להן תתממשנה.

התעשיה האווירית למשל קיבלה הבטחה בעל פה לייצר כמות גדולה של כנפיים. בינתיים, הבטחה זו לא מומשה בשום סוג של חוזה כתוב או הזמנת ייצור.

חברת אלביט מערכות משולבת במטוס באמצעות קסדת הטיס המיוחדת שהיא פיתחה, המאפשרת לטייס לכוון טילים לכיוון אליו הוא מסתכל.

מי שלא מרוצה עוד הם "הירוקים", כלומר חילות השדה של צה"ל וחיל הים. המעמסה על תקציב הביטחון שיוצרת עיסקת ה- F-35 תקשה על חילות אלה לבצע תכניות רכש משמעותיות.

חיל הים למשל רוצה ספינות טילים (סטי"לים) חדשות. המחיר של אלו גבוה וכרגע לא ברור מתי וכמה ספינות תירכשנה. חילות היבשה נתקלים בבעיה דומה. חלקים מרכזיים של הנגמש הכבד מסוג "נמר" שמבוסס על טנק המרכבה ייוצרו בארצות הברית בגלל מחסור בשקלים בתקציב הביטחון. חילות היבשה חוששים כי מספר הנמרים שירכש יהיה קטן בגלל עיסקת ה- F-35.

ככלל, עסקת ענק כזו בהיקף כולל של יותר משלושה מיליארד דולרים מהווה "שיעבוד" של רוב החלק הדולרי בתקציב הביטחון לשנים רבות.

הדיונים על התכנית הרב שנתית החדשה של צהל נפתחים בימים אלה. צילה של עיסקת הענק לרכישת מטוסי ה- F-35 שמחיר כל אחד מהם הוא 137 מליון דולר ירחף מעל לדיונים האלה וישפיע עליהם.

בדיונים תעלה ללא ספק השאלה על מבנה חיל האוויר ב-10 או ב-15 השנים הבאות. איך לשמור על המאסה הקריטית שלו? האם לרכוש עוד מטוסי F-35, לרכוש עוד מטוסי F-16I או להפנות יותר משאבים לכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים). שאלות קשות שכולן קשורות בדרך זו או אחרת לעיסקת הענק לרכוש את 20 מטוסי ה- F-35 הראשונים.

אולי יעניין אותך גם