פרשנות | האיחוד האירופאי רוצה להקשיח סנקציות על תחום הטילאות באיראן - זה לא יעצור את האיראנים
הטלת סנקציות על איראן חיונית. עם זאת, חשוב לזכור כי סנקציות, כבדות ככל שיהיו, אינן עוצרות את תעשיית הטילים האיראנית
עמי רוחקס דומבה
| 30/04/2024
Credit: VIA REUTERS
לאחרונה שר החוץ של ישראל מתגאה בהישג של משרדו בקידום סנקציות על תעשיית הטילים האיראנית. זאת, בהמשך לתקיפה האיראנית נגד ישראל ב13-14 באפריל. עם זאת, רצוי לשים את התלהבות משרד החוץ בפרופורציה היסטורית. עד כה, סנקציות שהוטלו על איראן, כולל על תחום הטילאות, לא עצרו את פיתוח הטילים באיראן או הייצור הסדרתי שלהם.
על פי הודעת משרד החוץ הישראלי, הפרלמנט של האיחוד האירופי הצביע (חמישי, 25 באפריל) בעד החלטת גינוי נגד איראן, בעקבות המתקפה שלה על ישראל. ״ההחלטה שעברה ברוב גדול, מגנה בחריפות את ההתקפה האיראנית על ישראל ומדגישה את מחויבות האיחוד האירופי לביטחונה של מדינת ישראל״, אומרים במשרד החוץ.
עיקרי ההחלטה הצהרתית. קריאה להכניס את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור. הרחבת משטר הסנקציות, כולל לתחומי הנפט והבנקאות. הכרה באי עמידתה של איראן בהסכם הגרעין ומתן אולטימטום לעמידה בהסכם במידה ולא תיושם החלטה 2231 של מועצת הביטחון. הכרה בתפקידה של איראן בערעור היציבות במזרח התיכון, כולל התמיכה בחמאס. קריאה ליישום החלטה 1701 בלבנון.
שאלת אפקטיביות הסנקציות
איראן המשיכה לפתח ולייצר טילים למרות הסנקציות שהוטלו עד כה. עם זאת, נתחיל בטיעונים מדוע הסנקציות כן חשובות והצליחו להגביל את תוכנית הטילים של איראן, גם אם בצורה חלקית. הנה כמה נקודות בעד.
האטת ההתקדמות: למרות שלא עצרו לחלוטין את התוכנית, הסנקציות כנראה האטו את התקדמותה של איראן בקידום יכולות הטילים שלה. גישה מוגבלת לחומרים, טכנולוגיות ומימון הקשתה והעלתה את מחיר מוצרי הטילאות באיראן.
הגבלת סיוע חוץ: הסנקציות בודדו את איראן והקשו על המדינה לקבל סיוע ממדינות או גורמים אחרים בפיתוח תוכנית הטילים שלה. עומס פיננסי: הלחץ הכלכלי שנגרם מהסנקציות ייתכן ואילץ את איראן להקצות משאבים פחותים משרצתה לתוכנית הטילים שלה.
הרתעת השקעות זרות: האיום בסנקציות משניות הרתיע חברות ומשקיעים זרים מלתרום לתעשיית הטילים של איראן, ומונע ממנה מקורות מימון, טכנולוגיה ומומחיות פוטנציאליים. לחץ דיפלומטי: למרות שלא משפיע ישירות על תוכנית הטילים, הסנקציות שימשו כלי להפעלת לחץ דיפלומטי על איראן. לחץ זה נועד להביא את איראן לשולחן המשא ומתן ולהבטיח ויתורים או הגבלות פוטנציאליים על פעילות הטילים שלה.
השפעה מצטברת: אמנם הסנקציות לא עצרו לחלוטין את תוכנית הטילים של איראן, אך ניתן לראות בהן חלק מאסטרטגיה רחבה יותר להגדיל בהדרגה את העלויות הכלכליות והדיפלומטיות על איראן, ובסופו של דבר לתמרץ שינוי בהתנהגות או במדיניות.
טילים לצורך הישרדות
כאמור, אי אפשר לזלזל במשטר סנקציות לגמרי ולשלול את האפקטיביות שלו. גם אם קשה למדוד אפקטיביות כזו, יש להניח, גם לפי הנחה מחמירה, כי הסנקציות משפיעות. לכל הפחות, מצליחות לעכב או לייקר פיתוח וייצור טילים באיראן.
למרות זאת, במבחן התוצאה, הסנקציות שהטילו ארה״ב, האו״ם או האיחוד האירופאי לאורך השנים האחרונות, לא הצליחו לכופף את תעשיית הטילים האיראנית. להפך. האיראנים ממשיכים לפתח גרסאות חדשות של טילים קיימים, לפתח טילים חדשים ואיראן גם הצליחה לפתור את הבעיות שהיו לה עם משגרי לווינים. חלק מההערכות טוענות כי תכנית חלל אזרחית יכולה לשמש גם ככסות לתכנית טילים צבאית ביניבשתית.
איראן פיתחה טילים לטווחים טקטיים ואסטרטגיים, כולל טילים לטווחים של 2000 ק״מ ומעלה, כמו אלו ששוגרו לעבר ישראל לאחרונה. על פי חלק מההערכות, יש לאיראן טילים שיכולים לאיים גם על אירופה, הנמצאת במרחק של כ-3000-4000 ק״מ. הטילים של איראן מדויקים, חלקם מונעים בדלק מוצק וחלק בנוזלי, וחלקם מסוגלים לשאת רש״ק במשקלים של מאות ק״ג. רוצה לומר, תעשיית הטילאות האיראנית אינה נופלת מתעשיות טילים מערביות.
היות ואיראן מודעת לכך שאין לה חיל אוויר משמעותי, היא בחרה לפצות על כך בטילים וכטב״מ. עבור המשטר האיראני, תעשיית הטילאות היא צורך הישרדותי. בנוסף, תעשייה הטילאות היא אבן יסוד בתכנית גרעין צבאית איראנית. החשיבות שאיראן נותנת לתחום הטילאות, כמרכיב הישרדות פוליטי של הממשל, ייתכן ויכולה להסביר את האפקטיביות הנמוכה לכאורה של סנקציות על תחום זה.
פיקוח מאתגר (מאד)
היבט נוסף שיש לציין בדיון זה, קשור ליכולת הפיקוח על סנקציות. מהלך אחד זה להטיל סנקציות בהיבט משפטי. מהלך אחר לגמרי, זה לאכוף אותן במציאות. חומרים, מכלולים, ידע, כל אלו נאכפים על ידי משרדי ביטחון או משרדים כלכליים (אוצר, מסחר, כלכלה) של מדינות, באמצעות רישיונות ייצוא או שיווק.
בנוסף למשרדים ממשלתיים, ישנו תפקיד גם לשירותי הביון של המדינה. אלו, תפקידם לגלות הפרות של סנקציות וכן לסכל עסקאות של חומרים, מכלולים וידע. בכל הקשור למאמצי שירותי הביון של ישראל, בהקשר טילאות איראנית, הם כשלו. ייתכן ויטענו לצדקתם כי ללא שירותי ביון, היו לאיראן הרבה יותר טילים היום. ייתכן. זה לא משנה את העובדה שאיראן הצליחה להעמיד בפועל מערך מו״פ וייצור סדרתי של טילים, ממגוון סוגים.
בעשורים אלו, נכשלו שירותי הביון המערביים, כולל אלו של ישראל, לחשוף ולעצור את יכולות הלבנת הכספים של איראן. כמו גם, את יכולות הביון האיראני להבריח חומרי גלם, מכלולים וידע לאיראן. יכולות הלבנת ההון מסתכמות במיליארדי דולרים בשנה, לכל הפחות. כסף מולבן שמכלכל את התעשייה הצבאית האיראנית.
על פי הערכות, איראן מצליחה להלבין לכל הפחות 3 מיליארדי דולרים בשנה רק ממכירת נפט אסור, כך לפי פרסום של הניו יורק טיימס. ״הסנקציות לא הצליחו לעצור נפט בשווי מיליארדי דולרים מלעזוב את איראן בשנה האחרונה, מצא תחקיר של הניו יורק טיימס, שחשף פער משמעותי בפיקוח האמריקאי״, על פי הפרסום.
לפי אתר unitedagainstnucleariran, איראן ייצאה 141.7 מיליון חביות נפט ברבעון הראשון של 2024, עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוא נפט מוגבר משפר את יתרות המט"ח של טהראן ומאפשר לה לתמוך בתעשייה הצבאית. בנוסף לנפט שמכלכל את תעשיית הטילים האיראנית, אפשר להוסיף גניבות קריפטו באמצעות תקיפות סייבר. נפט, מכירת נשק וסייבר, הם ערוצי הכנסה איראנים עמם מתקשה הביון הישראלי להתמודד.
אקדמיה מצוינת
באיראן יש אקדמיה מצוינת. חלק לא מבוטל מהטכנולוגיה והמכלולים הדרושים לעולם הטילאות מפותח מקומית. סטודנטים איראנים לומדים לא רק באיראן, אלא גם באקדמיה מעבר לים, כולל תארים מתקדמים. אלו חוזרים הביתה ומביאים את הידע איתם. את מה שאין, קונים או גונבים. הביון האיראני משקיע הרבה בגניבת ידע וחומרים בהקשר טילים.
איראן גם יכולה לרכוש ידע או לשכור יועצים מקוריאה הצפונית, סין, רוסיה או אפילו ממדינות מערביות. כסף גדול קונה גם מהנדסים ומדענים. על פי הערכות לאורך השנים האחרונות, חלק מתעשיית הטילאות האיראנית מבוסס על ידע של קוריאה הצפונית.
לסיכום, הטלת סנקציות על איראן חיונית. עם זאת, חשוב לזכור כי סנקציות, כבדות ככל שיהיו, אינן עוצרות את תעשיית הטילים האיראנית. מי שבונה על סנקציות כחלופה שתעצור מתקפת טילים איראנית עתידית נגד ישראל - עלול להתאכזב.
הטלת סנקציות על איראן חיונית. עם זאת, חשוב לזכור כי סנקציות, כבדות ככל שיהיו, אינן עוצרות את תעשיית הטילים האיראנית
Credit: VIA REUTERS
לאחרונה שר החוץ של ישראל מתגאה בהישג של משרדו בקידום סנקציות על תעשיית הטילים האיראנית. זאת, בהמשך לתקיפה האיראנית נגד ישראל ב13-14 באפריל. עם זאת, רצוי לשים את התלהבות משרד החוץ בפרופורציה היסטורית. עד כה, סנקציות שהוטלו על איראן, כולל על תחום הטילאות, לא עצרו את פיתוח הטילים באיראן או הייצור הסדרתי שלהם.
על פי הודעת משרד החוץ הישראלי, הפרלמנט של האיחוד האירופי הצביע (חמישי, 25 באפריל) בעד החלטת גינוי נגד איראן, בעקבות המתקפה שלה על ישראל. ״ההחלטה שעברה ברוב גדול, מגנה בחריפות את ההתקפה האיראנית על ישראל ומדגישה את מחויבות האיחוד האירופי לביטחונה של מדינת ישראל״, אומרים במשרד החוץ.
עיקרי ההחלטה הצהרתית. קריאה להכניס את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור. הרחבת משטר הסנקציות, כולל לתחומי הנפט והבנקאות. הכרה באי עמידתה של איראן בהסכם הגרעין ומתן אולטימטום לעמידה בהסכם במידה ולא תיושם החלטה 2231 של מועצת הביטחון. הכרה בתפקידה של איראן בערעור היציבות במזרח התיכון, כולל התמיכה בחמאס. קריאה ליישום החלטה 1701 בלבנון.
שאלת אפקטיביות הסנקציות
איראן המשיכה לפתח ולייצר טילים למרות הסנקציות שהוטלו עד כה. עם זאת, נתחיל בטיעונים מדוע הסנקציות כן חשובות והצליחו להגביל את תוכנית הטילים של איראן, גם אם בצורה חלקית. הנה כמה נקודות בעד.
האטת ההתקדמות: למרות שלא עצרו לחלוטין את התוכנית, הסנקציות כנראה האטו את התקדמותה של איראן בקידום יכולות הטילים שלה. גישה מוגבלת לחומרים, טכנולוגיות ומימון הקשתה והעלתה את מחיר מוצרי הטילאות באיראן.
הגבלת סיוע חוץ: הסנקציות בודדו את איראן והקשו על המדינה לקבל סיוע ממדינות או גורמים אחרים בפיתוח תוכנית הטילים שלה. עומס פיננסי: הלחץ הכלכלי שנגרם מהסנקציות ייתכן ואילץ את איראן להקצות משאבים פחותים משרצתה לתוכנית הטילים שלה.
הרתעת השקעות זרות: האיום בסנקציות משניות הרתיע חברות ומשקיעים זרים מלתרום לתעשיית הטילים של איראן, ומונע ממנה מקורות מימון, טכנולוגיה ומומחיות פוטנציאליים. לחץ דיפלומטי: למרות שלא משפיע ישירות על תוכנית הטילים, הסנקציות שימשו כלי להפעלת לחץ דיפלומטי על איראן. לחץ זה נועד להביא את איראן לשולחן המשא ומתן ולהבטיח ויתורים או הגבלות פוטנציאליים על פעילות הטילים שלה.
השפעה מצטברת: אמנם הסנקציות לא עצרו לחלוטין את תוכנית הטילים של איראן, אך ניתן לראות בהן חלק מאסטרטגיה רחבה יותר להגדיל בהדרגה את העלויות הכלכליות והדיפלומטיות על איראן, ובסופו של דבר לתמרץ שינוי בהתנהגות או במדיניות.
טילים לצורך הישרדות
כאמור, אי אפשר לזלזל במשטר סנקציות לגמרי ולשלול את האפקטיביות שלו. גם אם קשה למדוד אפקטיביות כזו, יש להניח, גם לפי הנחה מחמירה, כי הסנקציות משפיעות. לכל הפחות, מצליחות לעכב או לייקר פיתוח וייצור טילים באיראן.
למרות זאת, במבחן התוצאה, הסנקציות שהטילו ארה״ב, האו״ם או האיחוד האירופאי לאורך השנים האחרונות, לא הצליחו לכופף את תעשיית הטילים האיראנית. להפך. האיראנים ממשיכים לפתח גרסאות חדשות של טילים קיימים, לפתח טילים חדשים ואיראן גם הצליחה לפתור את הבעיות שהיו לה עם משגרי לווינים. חלק מההערכות טוענות כי תכנית חלל אזרחית יכולה לשמש גם ככסות לתכנית טילים צבאית ביניבשתית.
איראן פיתחה טילים לטווחים טקטיים ואסטרטגיים, כולל טילים לטווחים של 2000 ק״מ ומעלה, כמו אלו ששוגרו לעבר ישראל לאחרונה. על פי חלק מההערכות, יש לאיראן טילים שיכולים לאיים גם על אירופה, הנמצאת במרחק של כ-3000-4000 ק״מ. הטילים של איראן מדויקים, חלקם מונעים בדלק מוצק וחלק בנוזלי, וחלקם מסוגלים לשאת רש״ק במשקלים של מאות ק״ג. רוצה לומר, תעשיית הטילאות האיראנית אינה נופלת מתעשיות טילים מערביות.
היות ואיראן מודעת לכך שאין לה חיל אוויר משמעותי, היא בחרה לפצות על כך בטילים וכטב״מ. עבור המשטר האיראני, תעשיית הטילאות היא צורך הישרדותי. בנוסף, תעשייה הטילאות היא אבן יסוד בתכנית גרעין צבאית איראנית. החשיבות שאיראן נותנת לתחום הטילאות, כמרכיב הישרדות פוליטי של הממשל, ייתכן ויכולה להסביר את האפקטיביות הנמוכה לכאורה של סנקציות על תחום זה.
פיקוח מאתגר (מאד)
היבט נוסף שיש לציין בדיון זה, קשור ליכולת הפיקוח על סנקציות. מהלך אחד זה להטיל סנקציות בהיבט משפטי. מהלך אחר לגמרי, זה לאכוף אותן במציאות. חומרים, מכלולים, ידע, כל אלו נאכפים על ידי משרדי ביטחון או משרדים כלכליים (אוצר, מסחר, כלכלה) של מדינות, באמצעות רישיונות ייצוא או שיווק.
בנוסף למשרדים ממשלתיים, ישנו תפקיד גם לשירותי הביון של המדינה. אלו, תפקידם לגלות הפרות של סנקציות וכן לסכל עסקאות של חומרים, מכלולים וידע. בכל הקשור למאמצי שירותי הביון של ישראל, בהקשר טילאות איראנית, הם כשלו. ייתכן ויטענו לצדקתם כי ללא שירותי ביון, היו לאיראן הרבה יותר טילים היום. ייתכן. זה לא משנה את העובדה שאיראן הצליחה להעמיד בפועל מערך מו״פ וייצור סדרתי של טילים, ממגוון סוגים.
בעשורים אלו, נכשלו שירותי הביון המערביים, כולל אלו של ישראל, לחשוף ולעצור את יכולות הלבנת הכספים של איראן. כמו גם, את יכולות הביון האיראני להבריח חומרי גלם, מכלולים וידע לאיראן. יכולות הלבנת ההון מסתכמות במיליארדי דולרים בשנה, לכל הפחות. כסף מולבן שמכלכל את התעשייה הצבאית האיראנית.
על פי הערכות, איראן מצליחה להלבין לכל הפחות 3 מיליארדי דולרים בשנה רק ממכירת נפט אסור, כך לפי פרסום של הניו יורק טיימס. ״הסנקציות לא הצליחו לעצור נפט בשווי מיליארדי דולרים מלעזוב את איראן בשנה האחרונה, מצא תחקיר של הניו יורק טיימס, שחשף פער משמעותי בפיקוח האמריקאי״, על פי הפרסום.
לפי אתר unitedagainstnucleariran, איראן ייצאה 141.7 מיליון חביות נפט ברבעון הראשון של 2024, עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוא נפט מוגבר משפר את יתרות המט"ח של טהראן ומאפשר לה לתמוך בתעשייה הצבאית. בנוסף לנפט שמכלכל את תעשיית הטילים האיראנית, אפשר להוסיף גניבות קריפטו באמצעות תקיפות סייבר. נפט, מכירת נשק וסייבר, הם ערוצי הכנסה איראנים עמם מתקשה הביון הישראלי להתמודד.
אקדמיה מצוינת
באיראן יש אקדמיה מצוינת. חלק לא מבוטל מהטכנולוגיה והמכלולים הדרושים לעולם הטילאות מפותח מקומית. סטודנטים איראנים לומדים לא רק באיראן, אלא גם באקדמיה מעבר לים, כולל תארים מתקדמים. אלו חוזרים הביתה ומביאים את הידע איתם. את מה שאין, קונים או גונבים. הביון האיראני משקיע הרבה בגניבת ידע וחומרים בהקשר טילים.
איראן גם יכולה לרכוש ידע או לשכור יועצים מקוריאה הצפונית, סין, רוסיה או אפילו ממדינות מערביות. כסף גדול קונה גם מהנדסים ומדענים. על פי הערכות לאורך השנים האחרונות, חלק מתעשיית הטילאות האיראנית מבוסס על ידע של קוריאה הצפונית.
לסיכום, הטלת סנקציות על איראן חיונית. עם זאת, חשוב לזכור כי סנקציות, כבדות ככל שיהיו, אינן עוצרות את תעשיית הטילים האיראנית. מי שבונה על סנקציות כחלופה שתעצור מתקפת טילים איראנית עתידית נגד ישראל - עלול להתאכזב.
